<h1>התרומה הלכ' שבת סימן רמ"ח</h1>
<h2>דף ד:</h2>
וביצה שנולדה ביו"ט ראשון או דגים ועופות שנצודו בי"ט ראשון או פירות שנלקטו ביום טוב ראשון והכל היה בשביל עכו"ם אותו היום אסורין משום מוקצה וביום טוב שני מותרין כדתנן ביצה שנולדה בזה מותרת בזה והוא הדין העופות והדגים כיון דביום טוב ראשון ליכא אלא מוקצה. ודווקא בשני י"ט של גליות כגון פסח עצרת וסכות אבל שני ימים טובים של ראש השנה נולדה בזה אסורה בזה וכן דגים ועופות וחיות שנצודו בי"ט ראשון או פירות שנלקטו ביום ראשון בשביל עכו"ם אסורין בי"ט שני משום מוקצה. וטעמא משום דקדושה אחת הן ואמנם י"ט של פסח נמי או של עצרת או של סכות אם הם סמוכין לשבת לפניה או לאחריה ביצה שנולדה בזה אסורה בזה וכן פירות שנתלשו ודגים ועופות שנצודו בשביל עכו"ם וטעמא אע"ג שהלכה כארבעה זקנים אליבא דר"א דאמר דשתי קדושות הן שבת וי"ט מ"מ אסורים משום הכנה דאין י"ט מכין לשבת. דבפ"ק דביצה פסקי' כרב דאמר בין שני י"ט של ר"ה הן קדושה אחת משום שאף בני א"י היו עושין שני ימים של ר"ה היכא דלא קא מטו שלוחי ב"ד משום דבמקום ב"ד נמי פעמים שני ימים י"ט כשבאו עדים מן המנחה ולמעלה ביום ל' שנוהגין אותו היום קדש ולמחר קדש בימי הבניין משום קלקול הלוים בשיר לכך אף אחר החורבן שהתקין רבן יוחנן בן זכאי שמקבלין עדות החודש כל היום כלו ואין עושין ר"ה רק יום אחד. מ"מ בבבל שעושין לעולם שני ימים טובים הם קדושה אחת. ודגים ועופות ופירות וביצה של י"ט ראשון אסורין גם ביו"ט שני של ר"ה.
